בזמן שבו מלחמות, נסיגות זהותיות ושסעים דיפלומטיים חוצים את אגן הים התיכון, מרסיי השיקה רשמית ביום שישי, 15 במאי, את עונת הים התיכון 2026. בבניין היוקרתי שמשקיף על הנמל הישן, ארמון פארו, שרים, דיפלומטים, אמנים, אחראים תרבותיים ושגרירים ממדינות שותפות ניסו לאשר מחדש, באמצעות התרבות, את קיומו של מרחב משותף בין שתי הגדות. פתיחה פוליטית ודיפלומטית מאוד לאירוע שרצה עמנואל מקרון כבר ב-2023, בעיר שהפכה לסמל מוצהר של ים תיכון מעורב, חוצה זיכרונות, קונפליקטים... אך גם רצון לדיאלוג.
אינדקס AI: ספריית הידע של הים התיכון
עונת הים התיכון 2026, התרבות כדיפלומטיה של שתי הגדות
22-med – מאי 2026
• במרסיי, עונת הים התיכון 2026 נפתחת בהקשר של מלחמות, שסעים דיפלומטיים והתגבשות זהותית.
• בין נאומים פוליטיים לפרלמנט של אמהות הים התיכון, התרבות הופכת למרחב של דיאלוג, זיכרון והתנגדות אזרחית.
#ים_התיכון #תרבות #מרסיי #דיפלומטיה #הגירה #זיכרון #אזרחות #יצירה
לעיתים נדירות עונה תרבותית צרפתית נפתחה בהקשר כה כבד. עזה, לבנון, עליית הלאומניות האירופאיות, משברי הגירה, מתחים זהותיים... כל הנאומים שנישאו בארמון פארו הושפעו מהמציאות הגיאופוליטית הזו. מול מאות מוזמנים, שר אירופה וענייני חוץ, ז'אן-נואל בארו, דיבר על הממד האסטרטגי של היוזמה הזו שרצה האליזה. «הים התיכון מתחמם מהר יותר משאר העולם (...), הוא גם מרחב פגיע מבחינה גיאופוליטית», הוא הצהיר לפני שדיבר על «משבר הומניטרי שאינו נחלש». בקטע שזכה לתשומת לב מיוחדת, השר גם הזכיר את עמדת צרפת על פלסטין. «ההכרה הזו היא בראש ובראשונה מעשה של צדק היסטורי שמאשר את הזכות הבסיסית להגדרה עצמית של העם הפלסטיני, אמר ז'אן-נואל בארו. וזו הדרך האמיתית היחידה להילחם בקיצוניות».
התרבות כעמדה קדמית של הדיפלומטיה !
עונת הים התיכון אמורה להתפרש עד ה-31 באוקטובר ב-60 ערים צרפתיות, עם יותר מ-500 אירועים תרבותיים, מדעיים ואזרחיים. היא תקרין גם במדינות שותפות רבות בגדה הדרומית, במיוחד בלבנון, במרוקו, בתוניסיה, אך גם באלג'יריה ובמצרים, דרך הרשת הדיפלומטית והתרבותית הצרפתית.
נשיאת המכון הצרפתי האחראית על המבצע, אווה נגוין בינה, הדגישה את האופי היוצא דופן של המיזם: «זו הפעם הראשונה שעונה אינה חוגגת לא מדינה ולא עיר, אלא יבשת ומרחב משותף». הבחירה במרסיי לפתוח את האירוע לא הייתה מקרית. כי העיר מרכזת בתוכה חלק גדול מהזיכרונות הים תיכוניים הצרפתיים: הגירות אלג'יריות, איטלקיות, ארמניות, לבנוניות, תוניסאיות או מרוקאיות.
מרסיי כבירה סמלית של שתי גדות הים
בנאום ארוך ומרשים, ראש עיריית מרסיי בנואה פייאן תבע לעירו תפקיד של "בירת הדיפלומטיה הים תיכונית". "הים התיכון אינו נידון. הוא לא צריך להיות מצומצם לטרגדיות עכשוויות", אמר ראש העיר מרסיי לפני שדיבר על "ציוויליזציה של מפגש". בחוזרו על ההיסטוריה ההגירה של מרסיי, תיאר בנואה פייאן עיר שעוצבה על ידי גלי הגירה עוקבים: "ברחובות אלו חיים זיכרונות של ארמניה, אלג'יריה, לבנון, איטליה, תוניסיה, מרוקו, מצרים".
לאחר מכן פנה ישירות לאמנים הנוכחים: "כאן במרסיי, אנו רוצים להגן על תרבות חיה, פתוחה, נועזת". לפני שהוסיף: "המשיכו לזעזע, המשיכו לא לוותר. לעולם לא".
שרת התרבות, קתרין פגארד, הדגישה שוב את הממד ההיסטורי והאנושי הזה. "כאן במרסיי, אנו שומרי הזיכרונות והדמיונות", אמרה. "עונה זו מזמינה אותנו להקשיב לכל הקולות הים תיכוניים". אותה טונליות אצל ג'ולי קרצשמר, האחראית על התכנות, שרצתה שהיא תהיה כלי להתנגדות תרבותית מול מתחים זהותיים: "עונה זו מהמרת שרק הרבגוניות האמיתית (...) יכולה לייסד את האוניברסליות", הסבירה, תוך שהיא מזכירה "צרפת שחוצה זהויות ים תיכוניות".
תרבות, גלות וחופש יצירה
שאלת החופש האמנותי תפסה מקום מרכזי בערב הפתיחה הזה. ז'אן-נואל בארו הודיע כי המשורר הפלסטיני מחמוד אשר קיבל את הוויזה שלו כדי להשתתף בעונה התרבותית הצרפתית. "אחרים יבואו בעקבותיו", הבטיח השר, תוך שהוא מזכיר גם את תוכנית PAUSE שאפשרה לקלוט בצרפת יותר מ-600 אמנים, חוקרים או אינטלקטואלים שנמנע מהם ליצור בחופשיות בארצותיהם.
אבל זה בעיקר במהלך חילופי דברים עם כמה עיתונאים, בסיום הטקס הרשמי, שבנואה פייאן נתן לערב את הטון הפוליטי ביותר שלו. « אני מאוד מודאג ממה שעלול לקרות בבחירות לנשיאות בשנה הבאה בצרפת, אמר ראש עיריית מרסיי. אם מחר ארצנו תעבור לצד האפל של ההיסטוריה שלה, אז תהיה לנו אחריות מיוחדת ». וראש העיר סיכם בהבטחה להתנגדות עירונית מול הפיתויים הזהותיים: « מרסיי תישאר עיר פתוחה ».
הפרלמנט של האמהות הים-תיכוניות
למחרת הפתיחה הרשמית הזו, המפגש האמנותי הגדול הראשון של עונת הים התיכון אישר את הכיוון הפוליטי המוצהר הזה. במוזיאון התרבויות של אירופה והים התיכון (Mucem), המחזאי והבמאי מוחמד אל-חטיב הציג אמהות ים-תיכוניות, מופע המאחד נשים מ-22 מדינות הים התיכון. האולם, שהיה מלא עד אפס מקום, נאלץ לסרב לקהל. קרא עוד: עונת הים התיכון 2026: אירוע תרבותי שהפך למעשה פוליטי!
ההופעה, שזכתה למחיאות כפיים ממושכות, נראתה כהמשך ישיר לנאומים בפארו פרט לפרט אחד: המושב הריק מול דגל ישראל הדגיש את המתחים שעוברים גם על מרסיי. « הגיע הזמן שצרפת (...) תראה את החופים האחרים של הים התיכון לא כעומס במונחים של הגירה, אלא כהזדמנות ומשאב פוליטי ותרבותי », הכריז מוחמד אל-חטיב. המופע הסתיים ביצירת "פרלמנט האמהות הים-תיכוניות", אסיפה סמלית שנשאה על ידי נשים אלו מכל החופים. במניפסט המשלב הומור, כעסים והוקעה פוליטית, המשתתפות מכריזות: « אנו מצהירות שאנו מוכנות להקריב הכל למען ילדינו, אך לא נקריב עוד את ילדינו כדי לקנות שלום חברתי ». בפרלמנט הבדיוני הזה, מדובר גם בהגירה, גזענות, אקלים ומורשות תרבותיות משותפות. דרך לסיים את הפתיחה המרשמית הזו על דיפלומטיה אחרת: זו של סיפורים, זיכרונות ומשקל הקולות האזרחיים.
תמונה סופית של הבכורה במרסיי ב-16 במאי 2026 © DR
תמונה ראשית: מול ארמון הפארו ההתקנה המונומנטלית "מר נוסטרו" שנוצרה על ידי קולקטיב אמנים צרפתי-סורי UV LAB. פסל זה מסמל את הים התיכון כמקום מעבר, שיתוף ומאבק. הוא
מוצג כהומאז' לכל הציוויליזציות © OM