אדמה מזוהמת, חקלאים בסיכון

בדרום לבנון, עשורים של סכסוך הותירו חותם בלתי נראה אך מתמשך. קרקעות מזוהמות ומערכות אקולוגיות הרוסות משאירות את החקלאות על סף קריסה. בין נתונים מדעיים מדאיגים לעדויות של חקלאים שנאלצו לנטוש את אדמותיהם, הדחיפות לשיקום סביבתי מתבררת כתנאי חיוני להישרדות הקהילות הכפריות.

אינדקס AI: ספריית הידע הים תיכונית
קרקע מזוהמת, חקלאים בסכנה
22-med – אפריל 2026
• בדרום לבנון, הקרקעות החקלאיות מזוהמות במתכות כבדות ושאריות מלחמה, מה שמסכן את הביטחון התזונתי.
• בין הרס המערכות האקולוגיות לסיכונים בריאותיים, ההתחדשות החקלאית תלויה בשיקום סביבתי כבד ולא ודאי.
#לבנון #חקלאות #סביבה #זיהום #מלחמה #קרקע #ביטחוןתזונתי #מערכתאקולוגית

בלבנון, המלחמה לא רק הרסה בתים וכבישים. היא שינתה באופן עמוק את הקרקעות, האוויר, המים והמערכות האקולוגיות, והפכה אדמות חקלאיות שהיו פעם פוריות לאזורים בסיכון. לפי דו"ח של המועצה הלאומית למחקר מדעי בלבנון (CNRS-L) ושל משרד הסביבה, הידרדרות סביבתית זו מהווה איום ישיר על הביטחון התזונתי, הבריאות הציבורית ואמצעי המחיה הכפריים.

באזורים מסוימים, בגבול עם ישראל, כמו מרג'יון, בינת ג'בייל או נבטיה, החקלאות, במיוחד גידול הזיתים, הייתה בלב הכלכלה המקומית. היום, היא משותקת.

קרקעות חקלאיות שהפכו לרעילות

אחד מהממצאים המדאיגים ביותר נוגע לזיהום הקרקעות. ניתוחים שבוצעו על 134 דגימות מגלים את נוכחותם של מתכות כבדות, כולל כרום, אבץ או נחושת ברמות שלעיתים עולות בהרבה על הספים החקלאיים המקובלים.

בכמעט 45% מהדגימות, הכרום חורג מהגבולות המותרים, עם ריכוזים שנחשבים "גבוהים מאוד" ביותר ממחצית מהמקרים. מזהמים אלו מגיעים משאריות תחמושת, פיצוצים ופסולת תעשייתית.

לכך מתווספת אנומליה מדאיגה עם ריכוזים גבוהים מאוד של זרחן, ככל הנראה קשורים לשימוש בזרחן לבן. הם זוהו בכמה אזורים חקלאיים, כולל מחוץ לאזורים המוכרזים רשמית, מה שהופך את הקרקעות הללו לבלתי מתאימות לגידול, או מייצרות יבולים שעלולים להיות מסוכנים לצריכה.

חקלאים בין נטישה כפויה לסכנה מתמדת

בשטח, הנתונים המדעיים מקבלים פנים אנושיות.

קרא עוד

בחולה, ח'יראללה יעקוב מתבונן במטע שלו שנהרס. «בילינו שעות ארוכות בחרישה, שתילה וקציר. אבל הקרבות הרסו הכל.»

החקלאות כבר לא רק קשה, היא הפכה למסוכנת. «היום, הצבא הישראלי יכול לשלוח לי אזהרה באמצעות רחפן… ואם אני לא נסוג, אני יכול להיות מופצץ ישירות.»

אותה תצפית בבלידה, שם חוסיין דאהר מתאר סצנה שהפכה לשגרתית. «רחפן ישראלי הופיע מעליי… כמה דקות לאחר מכן, הוא הטיל פצצה במקום שבו הייתי.»

מעבר לסכנה המיידית, ההשפעה הכלכלית היא קטסטרופלית. «לפני כן, ייצרנו מאות פחים של שמן זית, היום, אנחנו לא מייצרים כלום.»

בכמה מקומות, משפחות שלמות איבדו את מקור ההכנסה היחיד שלהן, עם הפסדים המוערכים בעשרות אלפי דולרים לעונה. הפגיעות הכלכלית הזו משתלבת בהידרדרות רחבה יותר של הסביבות הטבעיות.

מערכות אקולוגיות שנפגעו לטווח ארוך

ההידרדרות לא מוגבלת לקרקעות. הדו"ח של CNRS-L מדגיש הרס מסיבי של המערכות האקולוגיות החקלאיות, עם יותר מ-2,000 דונם של מטעים שנשרפו, כולל מטעי זיתים רבים, וכמעט 5,000 דונם של יערות שנפגעו.

היעלמות הכיסוי הצמחי מפריעה לכל המערכת החקלאית. המאביקים נפגעים ישירות. כמעט 50,000 כוורות נהרסו, מה שמסכן את ההאבקה, החיונית לייצור.

במקביל, שחיקת הקרקעות מואצת בהיעדר צמחייה, מה שמפחית עוד יותר את פוריותן. הרס מערכות ההשקיה מחמיר את חוסר האיזון ומקשה על כל חידוש של הפעילות.

אוויר ומים מזוהמים, לחץ נוסף

לכך מתווספת גם פגיעה ברכיבים אחרים של הסביבה. ההפצצות והשריפות פגעו באיכות האוויר, עם רמות של חלקיקים עדינים העולות בהרבה על ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.

מזהמים אלו משפיעים על בריאות האדם, אך גם על הגידולים בכך שהם מפריעים להתפתחותם. במקביל, מי השטח מזוהמים על ידי זרימת הקרקעות השרופות, המעבירה מתכות כבדות ושאריות כימיות לנהרות ולמי התהום.

הכל יוצר מערכת חקלאית שנקלעה לשרשרת של חוסר איזון, כאשר כל גורם מחזק את האחרים.

לשקם קרקעות שנפגעו לטווח ארוך

למרות היקף הנזקים, ישנן דרכים לשיקום הקרקעות החקלאיות, אך הן דורשות התערבויות ארוכות, יקרות ומלוות טכנית.

השלב הראשון נוגע לטיהור הקרקעות. הדו"ח מזכיר במיוחד את הפיטורמדיציה, הכוללת שימוש בצמחים מסוימים המסוגלים לספוג מזהמים, וכן הוספת תוספים לייצוב המתכות הכבדות. בהתאם לרמת הזיהום, פעולות אלו יכולות לעלות בין 200 ל-4,000 דולר (כ-180 עד 3,700 יורו) לדונם, מה שמגביל את פריסתן בקנה מידה רחב.

בשטח, פתרונות אלו עדיין תיאורטיים עבור חקלאים רבים. מעבר לטכניקות הללו, השיקום עובר דרך בנייה מחדש הדרגתית של הסביבות. זה כולל שתילה מחדש של מטעי זיתים ויערות שנהרסו, ייצוב הקרקעות כדי להאט את הסחף והגנה על האזורים החקלאיים הרגישים ביותר. שיקום מערכות ההשקיה מהווה גם מנוף מרכזי להחזרת הייצור.

המומחים מדגישים גם את הצורך לשלב את הפעולות הללו בגישה של בנייה מחדש כוללת יותר, שמטרתה להפוך את המערכות החקלאיות לעמידות יותר. זה מחייב פיתוח פרקטיקות חקלאיות ברות קיימא, שיפור ניהול המים והסתמכות רבה יותר על פתרונות המבוססים על הטבע.

לבסוף, ניהול הפסולת הנובעת מההרס נותר אתגר מרכזי. מיליוני טונות של הריסות שהותירה המלחמה חייבים להיות מטופלים בזהירות כדי למנוע זיהום נוסף של הקרקעות ומי התהום.

בנייה מחדש תחת אילוצים

בדרום לבנון, השאלה היא לא רק מתי ייפסקו הקרבות, אלא מה יישאר לעבד לאחר מכן. מאחורי הבתים שיש לבנות מחדש, יש קרקעות שיש לאבחן, לטהר, ולעיתים לנטוש. הנתונים המדעיים מאשרים זאת והחקלאים כבר חווים זאת, ללא שיקום סביבתי, אין אפשרות לחידוש פעילות חקלאית ברת קיימא.

באזורים אלו, הבנייה מחדש תעבור גם דרך המעבדות וגם דרך השדות. זיהוי אזורים ניתנים לעיבוד, ליווי החקלאים, שיקום המערכות האקולוגיות: כל אלו שלבים הכרחיים כדי למנוע שהמשבר הנוכחי יהפוך למפנה בלתי הפיך. כי כאן, האדמה אינה רק תפאורה למלחמה. היא הפכה לאחת הקורבנות הראשונות שלה.